קריאה מודרכת בלשנות – ליייל


ניסוי: לניסוי שלושה חלקים עיקריים,

חלקI הדמיית מחשב של מרחב סגור המכיל שתי גבעות, ( מנוע גרפי כמו של UT4 למשל – משחק ממבט ראשון)

חלקII האנגר ובו שתי גבעות מלאכותיות, מכוסות באבנים, שאר החלל ריק ומקור האור אחיד מלמעלה.

חלק III בחינת התפיסה המרחבית דרך השפה.

הניסוי אמור לבחון תפיסה מרחבית אבסולוטית או יחסית, אצל דוברים שונים בשפות שונות. השוני צריך גם להיות תרבותי כלומר כפריים מול עירוניים ( כך שלכפריים יש זיקה לתפיסת המרחב האבסולוטית בגלל ההשפעת הנוף היומיומי של המרחבים הגדולים שסביבם, שפתם תהיה בהתאם לתפיסה זו.

הניסוי מתחיל בכך שהנבדק יושב אל מול המסך ובעזרת המקלדת והעכבר נכנס למרחב שבו נמצאות שתי הגבעות. הצפון מסומן לו בפינת הצג. אובייקט כלשהו יהבהב על צלע ההר הדרומי מדרום (למשל), והנבדק יחפש את אותו חפץ. לאחר מכן יילקח להאנגר שמדמה בדיוק את החלל שבו היה במחשב. הוא נכנס להאנגר מהצד השני שלו כלומר הוא רואה את שני הגבעות אבל שהצפון מימינו עכשיו ולא משמאלו. אז יתבקש הנבדק למצוא את החפץ שמונח באותו מקום כמו מקודם. הבוחנים יבדקו לאיזה נק’ הולך הנבדק קודם כדי למצוא את החפץ. לאחר שיימצא את החפץ, בין אם בניסיון ראשון בין אם בנסיון שני, יצטרך להסביר במילים היכן הוא חשב שהחפץ והיכן החפץ באמת היה.הניסוי מבודד את התפיסה המרחבית האבסולוטית אל מול היחסית. כאשר הנבדקים יצטרכו לבטא כיצד ביצעו את המשימה ישתמשו בשתי סוגי התפיסות להסבר. האינטראקציה בשפה בין שתי התפיסות ייתנו ממצאים לגבי ההשפעה של תפיסת המרחב על השפה. התוצאות המשוערות הן שבני הכפר יימצאו את החפץ כבר בניסיון הראשון לעומת בני העיר, בעלי התפיסה היחסית, ימצאו אותו רק בניסיון השני. ניתן יהיה לראות זאת מתיאור המשימה כיצד השפה הנחתה אותם בחלל למצוא את החפץ.

3) בירן ופרידמן – “מפונולוגיה פראפאזית אל עבר מבנהו של לקסיקון הפלט הפונולוגי”

במאמר זה מציגות בירן ופרידמן מודל לשליפה הלקסיקאלית. המודל מורכב מחלקי עיבוד נפרדים בעלי תפקידים ספציפיים בתהליך של התגלגלות המילה המדוברת, משלב השליפה הקונספטואלית דרך הלקסיקון הסמנטי כשבדיוק אחריה הן ממקמות את שלב לקסיקון הפלט הפונולוגי. שלב זה מתאפיין בעיקר בלהלביש מידע פונולוגי על המידע הסמנטי צורני שהלקסיקון הפונולוגי קיבל. הן מציעות חלוקה לשני סוגי מידע פונלוגי שפנימי ללקסיקון זה: מידע מטרי ומידע סגמנטלי. כשמם כן הם, הסגמנטלי מכיל בתוכו מידע לגבי העיצורים השונים ודרכי הגייתם ואילו המידע המטרי מכיל את הסדר של ההברות השונות והטעם. ויחד הן יוצרות את הפלט של הלקסיקון הפונולוגי.

הן עורכות ניסוי בנפגעי אפאזיה (פגועי מוח) ומחפשות את הנקראים “אנומיים” בעלי בעיות בשליפה מלקסיקון כלשהו. הן בוחרות לניסוי רק את אלה שהראו קושי רב יותר בשליפה מהלקסיקון הפונולוגי. בניסוי התבקשו הנבדקים לשיים תמונות צבעונות של אובייקטים מסויימים (מעל 200 תמונות) כשמילות היעד הן בנות הברה 1 -2 -3.הנבדקים הראו בעיקר בעיה במידע המטרי הפונולוגי, כשהם מתקשים למקם את העיצורים בתבנית של המילה. כלומר, הם מצליחים לשלוף את העיצורים מהמידע הסגמנטלי אבל אינם יודעים כיצד לסדרם במילהsakin-kones naxash – shaxen. כמובן שבמקרים אחרים העלו הנבדקים מידע מלא של המילים ולעומת זאת לעיתים שתקו מחוסר יכולת לייצר את מילת היעד. לדעתי זהו מחקר מבורך שתרומתו לאוכלוסיות פגועות מח הוא עצום ותרומתו לניתוח התיאורטי של מבנה השפה אף הוא חשוב ביותר. אפשר לבוא בטענות על צמצום עניין המחקר, מכיוון שהזדמנות כמו זאת יכולה להניב תוצאות רחבות יותר מהלקסיקון הפונולוגי שנבדק. אותם מבעים ריקים שהנבדקים לא הצליחו לייצר היו צריכים להיבדק בחומרת יתר, אולי בעזרת MRI או נסיון לבחון את מילות היעד שגרמו לכשל.

One thought on “קריאה מודרכת בלשנות – ליייל

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s